top of page

הגיגים וקריאות בענייני השעה

המגזר

יוני 2024. התפרסם טיפין טיפין כפוסט בפייסבוק שלי. גרסה מקוצרת התפרסמה בספטמבר ב'הארץ', להלן

גורל המערכה על גופה ונשמתה של מדינת ישראל אינו נתון רק בידינו, הדתיים-לאומיים; אבל כגודל אחריותנו להיווצרות הקרע הנורא, כך אחריותנו לאיחוי שלו.

המגזר

בחלק הראשון של מסה זו אעמוד על ההתבדלות היסודית האופיינית למגזר הדתי-לאומי (סעיף א), ועל מגמות התבדלות נוספות שהצטרפו אליו בקורות העתים של מדינת ישראל (סעיף ב). בסעיפים הבאים של המסה, אאיר, בהתייחס למגמות ההתבדלות האחרונות ובאופן ביקורתי, את ההקשר הישראלי היותר-רחב שבתוכו הן צמחו (סעיף ג), ואת התפקיד המבורך שההתבדלות, לסוגֶיה, ממלאת – כאחרוֹת – במרקם המופלא של הישראליות-כנתינתה (סעיף ד). בהמשכה של המסה אפנה לקרע הנורא שחוללו בחברה הישראלית מחולליה ויוזמיה של ההפיכה המשטרית: אעמוד על התפקיד המרכזי שמילאו מתבדלים מן המגזר הדתי-לאומי בניסיון ההפיכה הזה, ועל הגורמים שהציבו אותם בעמדת כוח שאפשרה להם לעשות זאת...

אני דתי ומתנחל, אך במאבק על מהות הישראליות אני בצד של אחמד טיבי

גרסה מקוצרת של 'המגזר', פורסם במוסף הארץ, ספטמבר 2024

גורל המערכה על גופה ונשמתה של מדינת ישראל אינו נתון רק בידינו, הדתיים-לאומיים; אבל כגודל אחריותנו להיווצרות הקרע הנורא, כך אחריותנו לאיחוי שלו.

המגזר

בחלוף כמעט שנה ממתקפת 7 באוקטובר, כשהעימות בין שר המשפטים לבית המשפט העליון מגיע לשיאו, ראוי לחזור ולומר: יוזמי
ההפיכה המשטרית חוללו קרע נורא בחברה הישראלית. זוהי עת מתאימה לעמוד על ההתבדלות שמאפיינת את המגזר הדתי־לאומי,
ועל התפקיד המרכזי שמילאו מתבדלים מהמגזר בניסיון ההפיכה. ראוי גם לעמוד על הגורמים שהציבו אותם בעמדת כוח שאיפשרה להם
לעשות זאת. גורל המערכה על גופה ונשמתה של מדינת ישראל אינו נתון רק בידינו, הדתיים־לאומיים; אבל כגודל אחריותנו להיווצרות הקרע הנורא, כך אחריותנו לאיחוי שלו.

אמנות האפשרי

'ישר', כתב עת אינטרנטי דתי-ליברלי, נובמבר 2023

על תלישותה מן המציאות של הקונספציה בדבר 'קריסת הקונספציה של היתכנות הסדרי שלום עם הערבים' באוקטובר 2023.

וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע

קונספציות רבות קרסו ב-7 באוקטובר 'שמחת תורה' (המירכאות יישארו איתנו), ובמישורים שונים. לא רק קונספציות קרסו, אלא כשלו גם מערכות פרוזאיות, מתוחכמות לעילא, ששמנו בהן את מבטחנו (זו עוד קונספציה). ואולם המסקנה מִזוועות השעה הנשמעת במקומותינו, שלדאבוני משקפת הלך-רוח לא זניח בקרב מחננו (תגדירו אותו איך שתרצו), לאמור "אין בין 'הערבים' עם מי לדבר ואין עם מי לקוות לדו-קיום", מסקנה שאותה מציגים דוגליה כצו השעה של 'התפכחות' וכ'נפילת אסימון' מתבקשת, מוטעית מיסודה ובאופן עקרוני ומהותי. האמת הצריכה להיאמר, מכול בחינה ובאופן עקרוני ומהותי, היא היפוכה של המסקנה ההיא.... 

מדינתנו היחידה

פורסם באתר סרוגים, מרץ 2023

אם הנאשם נתניהו ייבחר, המדינה לא תיחרב, רק תהיה קצת פחות מתוקנת

קצת פחות
מדינתנו היחידה, מדינת ישראל, לא תיחרב חלילה אם הנאשם בשוחד, מרמה והפרת-אמונים יוסיף לעמוד בראשה. גם הסממנים הדמוקרטיים שמייחדים אותה ממדינות טוטאליטריות-לגמרי-למחצה-לשליש-ולרביע כמו קוריאה הצפונית, סין, תורכיה ורוסיה לא יאבדו ויימחו חלילה. היא תוסיף להתקיים בעזרת השם כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אבל היא תהיה מדינה פחות דמוקרטית, פחות נאורה (בלי מירכאות), פחות צודקת, פחות שוויונית, פחות סובלנית ופחות שוחרת-שלום (פנימי וחיצוני), מכפי שהיא היום. גם היום אי-אפשר לומר עליה שהיא אור לגויים מן ההיבטים האלה: האנומליה היסודית שבשליטה על אוכלוסיית-נתינים ענקית (יחסית לאוכלוסייתה) חסרת- מעמד מטילה עליה צל, ומאיימת להציג את יומרותיה כמדינה יהודית-דמוקרטית כיומרות נבובות.... 

יחסנו [עם אזרחי המדינה הערבים] לאן?

דעות, 2022

על החובה המוסרית ועל התבונה הצופה פני העתיד - תרין רעין דלא מתפרשין - בטיפוח האחווה האזרחית איתם

"מתוך קשר היסטורי ומסורתי ... חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם ְ בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשׁמוֹת [לשון שממה, א.מ.], החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת קידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. ... לפיכך נתכנסנו ... ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל." (מתוך מגילת העצמאות) דברים אמיצים נכוחים וברורים, שמתארים נאמנה את מקורות החזון הציוני...

המאמר 'יחסנו לאן?' פורסם בחורף תשפ"ב. עורך 'השילוח', יואב שורק, ראה בו פגיעה בקודש הקודשים של קיומנו הלאומי (בניסוח שלי), וניאות לבקשת רות קלדרון (מנהלת מכללת עלמא) לנהל עימי ויכוח פומבי בעניינו. להלן קישור לתיעוד הויכוח:

גילוי דעת

יוני 2021

בשבועות האחרונים היינו עדים לזעזועים קשים במרקם החברתי הישראלי, ולאלימות חסרת-רסן שהופנתה כלפי יהודים באשר הם יהודים וכלפי ערבים באשר הם עברים. אנו מגנים בתוקף כל אלימות באשר היא; לאלימות אין כל הצדקה....

קריאה גדולה להצטרף ל'מחאת בלפור'

אוגוסט 2020

על הצורך דחוף לשימור ה'אנחנו' הישראלי ולהגנה על מדינתנו המתוקנת מפני הקמים עליהם בעת הזאת.

חברים שומרי משמרת הקודש, אז מי ה'יחד' שלנו? ובמילים אחרות, קריאה גדולה להצטרף ל'מחאת בלפור'
את הקריאה הזאת אני סומך לערכים של אחדות ופיוס, שיקרים ללבו של הציבור הציוני -דתי-מתנחלי; אבל ביושבי בתוך עמי אינני מניח ואיני יכול לקוות ש'האנחנו' ושה'שלנו' שאליו אני פונה חופף לציבור הזה. זו קריאה ל'אנחנו' שאינו שותף למגמות ההיבדלות מן ה'אנחנו' הישראלי הכללי (שרווחות למגינת לבי בחלק מהציבור הציוני- דתי-מתנחלי בשנים האחרונות), ואדרבא, מבקש את מקומו בתוכו. בזכרוני חרותה תגובה שראיתי פעם לשלט חוצות שקרא לאחדות, 'אחדות נגד מי?'; התגובה חידדה לי (את ההבנה הפשוטה) שבסיטואציה של חילוקי-דעות עמוקים אי -אפשר להימנע מפלגנות-מה; כל 'יחד' יותיר מישהו בחוץ. בימים אלה אני חש צורך דחוף לשימור – או שיקום -- ה'אנחנו' הישראלי, ומכיוון שרבים וטובים קמים עליו, יציאה להגנתו משמעה היבדלות והיפלגות מהם. סימון בהיר של אויבי היחד הזה הכרחי לקידום היחד, גם אם הוא עלול לעורר מדנים עימם...

bottom of page